אוטיזם אצל ילדים ובני נוער
אוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית לכל החיים המאופיינת בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת. זה נופל תחת המטרייה של הפרעת "ספקטרום", כלומר המאפיינים שלה יכולים להשתנות באופן משמעותי בין אנשים. אוטיזם הוא מצב מורכב, ופנייה להערכה מקצועית היא הצעד הראשון בלמידה כיצד לתמוך בילדך ביעילות.
מהו אוטיזם?
כהורה, אולי שמתם לב שילדכם מעבד מידע בצורה שונה מבני גילו ותהיתם אם יש לו אוטיזם. כדאי לקבל אבחנה רשמית מפסיכיאטר ילדים ונוער המתמחה באוטיזם. הם יכולים לקבוע אם לילדך יש אוטיזם ולספק הדרכה לגבי התמיכה המתמשכת שהם עשויים להזדקק לו.
אוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית הכוללת אתגרים בתקשורת חברתית, אינטראקציה עם אחרים והפגנת התנהגויות או תחומי עניין מגבילים או חוזרים על עצמם.
טבע הספקטרום של אוטיזם פירושו שהמאפיינים יכולים להשתנות במידה רבה בין אנשים. חיוני לערוך הערכה מקיפה שתחקור את החוזקות והאתגרים של ילדך כדי להבין את צרכיו הספציפיים במלואם.
בעוד שאנשים רבים באוכלוסיה הכללית עשויים להפגין תכונות אוטיסטיות, ייתכן שהם לא יעמדו בקריטריונים לאבחון אוטיזם.
בשנים האחרונות, ארצות הברית שינתה את מערכת הסיווג לאוטיזם, והסירה מונחים כמו אספרגר. סביר להניח שבריטניה תאמץ מערכת מתוקנת דומה, מכיוון שמדריך האבחון המשמש את הפסיכיאטרים (ICD-10) מתעדכן. שינויים אלה יכולים לבלבל עבור משפחות ויחידים.
סימנים לאוטיזם
יש ילדים שמציגים סימנים ברורים של אוטיזם מגיל צעיר ומקבלים אבחנה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). עם זאת, עבור אחרים, הסימפטומים עשויים להיות עדינים וקשים יותר לזיהוי.
ילדים מסוימים עשויים להיות בעלי חוזקות המאפשרות להם להסוות את הקשיים שלהם עם תקשורת ואינטראקציה חברתית, מה שהופך את זה למאתגר לשקול אבחנה פורמלית. הערכת אוטיזם יסודית צריכה לשקול את כל ההיבטים של חיי ילדכם, הן בבית והן בבית הספר, ולאסוף מידע ממבוגרים שונים המעורבים בטיפול בהם. הערכה מקיפה זו מסייעת לקלינאים להבין את הקשיים של הילד בצורה הוליסטית ולקבוע אם הם עומדים בקריטריונים לאבחון אוטיזם.
חשיבות האבחון המוקדם של אוטיזם
לקבלת אבחנה מוקדמת של אוטיזם יכולה להיות השפעה משמעותית על הילד ומשפחתו. היא מאפשרת יישום התאמות מתאימות כדי לעזור לילד לשגשג בסביבתו. זה גם מקדם הבנה של מאפייני ההתנהגות של הילד בקרב בני המשפחה וצוות בית הספר. אוטיזם הוא מצב לכל החיים המשפיע על כל המשפחה, ואבחון מוקדם יכול לתת מענה לצרכים שלא נענו ולספק תמיכה לכל המעורבים.
סוגי אוטיזם
בבריטניה, מתרגלים משתמשים בדרך כלל בשתי מערכות סיווג: הסיווג הבינלאומי של מחלות, העדכון העשירי (ICD-10) והמדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, מהדורה חמישית (DSM-5). ה-DSM-5 ביטל כמה סיווגים קודמים, וסביר להניח שבריטניה תלך בעקבותיו.
נכון לשנת 2018, תת-הסוגים המוכרים של אוטיזם בבריטניה הם:
- הפרעה על הספקטרום האוטיסטי
- תסמונת אספרגר
- הימנעות מביקוש פתולוגי (PDA)
- הפרעה מפורקת בילדות
- הפרעה התפתחותית מתמשכת (לא צוין אחרת)
ה-DSM-5 הסיר את המונח "אספרגר" ומשתמש במונח "הפרעת הספקטרום האוטיסטי" כמונח האבחוני הנפוץ. צפוי שבריטניה תאמץ גם את המינוח הזה.
תסמונת אספרגר
במערכת הסיווג הקודמת, תסמונת אספרגר אובחנה כאשר אנשים הראו קשיים הקשורים לאוטיזם ללא עיכובים משמעותיים בהתפתחות הדיבור או הקוגניטיבית.
עם זאת, ה-DSM-5, מדריך האבחון המשמש בארצות הברית, הסיר את תסמונת אספרגר כקטגוריית אבחון נפרדת. כיום היא נחשבת לחלק מהפרעת הספקטרום האוטיסטי הרחב יותר. למרות שזה עדיין נשאר ב-ICD-10, המדריך שבו משתמשים פסיכיאטרים בבריטניה, יש הסכמה כללית שהמונח עשוי להיות מוסר בעתיד.
הטרמינולוגיה המשתנה סביב אוטיזם יכולה להיות מבלבלת עבור אנשים ומשפחותיהם, ולהוביל לשאלות לגבי השפעתו. חשוב להבין כי אוטיזם הוא מונח גג ונחשב להפרעה בספקטרום, כלומר חומרת המאפיינים שלו יכולה להשתנות בין אנשים.
הימנעות מביקוש פתולוגי
הימנעות מביקוש פתולוגי (PDA) הוא פרופיל התנהגותי בתוך הספקטרום האוטיסטי. אמנם יש ויכוח על מיקומו המדויק בתוך הספקטרום, אבל אנשים עם PDA חולקים מאפיינים רבים עם אוטיזם, כולל קשיים בתקשורת חברתית, אינטראקציה והתנהגויות חוזרות או מוגבלות.
ילדים עם PDA חווים חרדה עמוקה כאשר הם מתמודדים עם דרישות ואובדן שליטה במצבים. החרדה שלהם מתבטאת בהתנהגויות שונות, כמו התנגדות לדרישות יומיומיות, שימוש בטקטיקות כדי להימנע ממשימות, חוסר הבנה חברתית, חוויה של שינויים במצב הרוח (למשל. ז , כעס, עצבנות), ודחיינות.
הבדלים בין המינים
מחקר שופך אור על שכיחות האוטיזם אצל בנות בהשוואה לבנים. התוצאות היו מגוונות, החל מהסיכון של בנים פי שניים ועד פי עשרה לקבל אבחנה של אוטיזם.
באופן היסטורי, האמינו כי אוטיזם משפיע רק על בנים. עם זאת, כיום ידוע כי אוטיזם אינו מפלה על בסיס מגדר. בעוד שבנות עשויות להיות מוכשרות יותר מבחינה חברתית ומסוגלות להסוות את הקשיים שלהן, הן עדיין יכולות להפגין תסמינים של אוטיזם. כמה הבדלים בין בנות ובנים אוטיסטים כוללים:
- בנות אוטיסטיות נוטות להיות פחות תוקפניות ולהסתבך בצרות בתדירות נמוכה יותר, מה שהופך את זה למאתגר יותר לזהות אותן כאוטיסטיות.
- לבנות אוטיסטיות אולי קל יותר להבין רמזים חברתיים לא מילוליים.
- בנות אוטיסטיות נוטות יותר לחוות חרדה או דיכאון.
- בנות אוטיסטיות עשויות להשתלב בקבוצות חברתיות, לעתים קרובות בגלל שבנות אחרות לוקחות על עצמן תפקיד חונכות ומשלבות אותן בחברות.
- בנות אוטיסטיות עשויות לפתח תחומי עניין ממוקדים בנושאים הנחשבים למקובלים יותר מבחינה חברתית, בעוד שבנים עשויים להימשך לנושאים "חנונים" כמו משחקי מחשב או מטוסים.
חיוני למצוא רופא שמבין את המורכבות של אוטיזם ומודע לכך שהתסמינים יכולים להיות שונים בין המינים כדי להבטיח אבחנה מדויקת לבתך.
סימנים לאוטיזם בילדים
למרות שהצגת תסמיני אוטיזם יכולה להשתנות באופן משמעותי בין ילדים, ישנם מאפיינים משותפים שכל הילדים האוטיסטים מציגים. מאפיינים אלה מכונים לעתים קרובות כשלושת הליקויים בספקטרום האוטיסטי.
בשנים האחרונות, הקריטריונים האבחוניים לאוטיזם מתמצים לשני תחומים: תקשורת חברתית ודפוסי התנהגות מגבילים, תחומי עניין ופעילויות.
מאפיינים מרכזיים של אוטיזם כוללים קשיים בשמירה על חברויות, עבודה עם אחרים וניהול מצבים חברתיים. לילדים אוטיסטים עשויים להיות מערכות יחסים מובחנות בהשוואה לבני גילם, וזה לא נדיר.
שלישיית הליקויים מורכבת מהדברים הבאים:
- קשיים בתקשורת חברתית: אנשים אוטיסטים עשויים להתקשה להבין ולפרש שפת גוף, מטפורות, סרקזם ואינטראקציות חברתיות. גם אתגרים בשמירה על קשר עין ועיבוד תקשורת מילולית נפוצים.
- אתגרי אינטראקציה חברתית: אנשים אוטיסטים עשויים להפגין הבעות פנים מוגבלות, דיבור מאוחר או לקוי, ניתוק במסגרות קבוצתיות, חוסר אמפתיה לרגשות של אחרים, קושי בהבנת רגשותיהם וחוסר מודעות למרחב האישי. הם עשויים גם לגלות עניין מועט בלשחק עם ילדים אחרים או לחוות מצוקה כאשר מנסים לשחק איתם.
- דמיון חברתי וגמישות: אנשים אוטיסטים עשויים למצוא הפרעות בשגרה מאתגרות ומטרידות ביותר. קשיים בניהול שינויים והעדפה לשגרה שכיחים.
חשוב לזכור שהאופן שבו מוצגים תסמיני אוטיזם אלו עשוי להשתנות מאוד בין ילדים. פנייה להערכה מקצועית חיונית לאבחון מדויק ותמיכה מתאימה.
התנהגויות, תחומי עניין ופעילויות חוזרות ומוגבלות הן מאפיינים נפוצים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). התנהגויות אלו משרתות מספר מטרות בסיוע לאנשים עם ASD לנווט בעולם הלא בטוח והמכריע:
- יצירת סדר ואמינות בעולם כאוטי: עיסוק בהתנהגויות חוזרות ונשנות והקפדה על שגרה קפדנית מספקת תחושה של מבנה ויכולת חיזוי עבור אנשים עם ASD.
- הענקת הרפיה: התנהגויות חוזרות ונשנות יכולות לעזור לאנשים עם ASD להירגע ולהרגיע את עצמם, ולשמש כמנגנון מרגיע במצבים מכריעים.
- וויסות קלט חושי: עיסוק בהתנהגויות חוזרות או התמקדות בתחומי עניין ספציפיים מאפשר לאנשים עם ASD לשלוט ולווסת את החוויות החושיות שלהם, על ידי חיפוש או הימנעות של גירויים מסוימים.
דוגמאות להתנהגויות ותחומי עניין חוזרים ונשנים אצל אנשים עם ASD כוללות:
- תנועה חוזרת עם חפצים או חלקי גוף, כגון נפנוף זרועות, נדנוד, סיבוב או חבטות ראש.
- גירוי, הכולל פעילויות חוזרות ונשנות המעסיקות את החושים, כגון מגע או הרגשה של מרקמים מסוימים.
- עמידה בשורה של צעצועים או סידור חפצים באופן ספציפי.
- קשיים בשינויים בשגרה והתעקשות על אחדות.
בנוסף להתנהגויות שחוזרות על עצמן, אנשים עם ASD מפתחים לעתים קרובות תחומי עניין מקובעים, שבהם הם מתמקדים באופן אינטנסיבי בנושא או נושא מסוים. הם עשויים לצבור ידע נרחב על תחומי העניין שלהם, לשאת חפצים קשורים, ולהתקשה לעסוק בשיחות שאינן קשורות לתחומי העניין שלהם.
רגישויות חושיות נפוצות גם אצל אנשים עם ASD. הם עשויים להיות רגישים יתר או תת רגישים לגירויים חושיים מסוימים, כגון אור, צלילים, ריחות, טעמים או מרקמים. רגישות חושית יכולה להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום שלהם ועלולה לגרום לאי נוחות או מצוקה.
השגת אבחנה רשמית עבור ילדכם עם אוטיזם יכולה להיות מועילה להבנת האתגרים שלו ומתן תמיכה מתאימה. כמה סיבות לחפש אבחון כוללות:
- הבנת האתגרים של ילדכם: אבחון עוזר להסביר מדוע דברים מסוימים עשויים להיות מאתגרים עבור ילדכם ומספק מסגרת להבנת הצרכים הייחודיים שלו.
- גישה לתמיכה מתאימה: אבחון מבטיח שילדכם יקבל את התמיכה וההתאמות הנדרשות המותאמות לצרכיו הספציפיים. זה פותח דלתות לטיפולים והתערבויות שיכולות לשפר את התפתחותם ורווחתם.
- זיהוי מצבים משותפים: אבחנה יכולה לסייע בזיהוי מצבים אחרים, כגון דיכאון או ADHD, שעלולים להתרחש במקביל עם אוטיזם. טיפול במצבים אלו יכול לתרום לגישת טיפול מקיפה יותר.
תמיכה בילד אוטיסט כרוכה בהתערבויות וטיפולים שונים. חלק מהאפשרויות כוללות:
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול זה מתמקד בטיפול ושינוי של מחשבות, רגשות והתנהגויות בעייתיות.
- טיפול משפחתי: שיתוף כל המשפחה בטיפול יכול לעזור לשפר אסטרטגיות תקשורת, הבנה והתמודדות.
- אימון מיומנויות חברתיות: לימוד ותרגול מיומנויות חברתיות יכולים לשפר את יכולתו של ילד אוטיסט לתקשר ולתקשר עם אחרים ביעילות.
- אימון מיומנויות תקשורת: התערבויות ממוקדות יכולות לסייע בפיתוח ושיפור יכולות הדיבור והשפה.
- טיפול בדיבור ושפה: מטפלים יכולים לעבוד עם ילדים כדי לשפר את כישורי התקשורת שלהם, כולל דיבור, הבנת השפה ותקשורת לא מילולית.
- ריפוי בעיסוק: מרפאים בעיסוק עוזרים לאנשים לפתח מיומנויות לחיי היומיום, מוטוריקה עדינה, אינטגרציה חושית וויסות עצמי.
- תמיכה חינוכית: שיתוף פעולה עם בתי ספר כדי ליישם התאמות ושינויים מתאימים לתמיכה בלמידה ובשילוב החברתי של הילד.
חפש תמיכה כהורה או אפוטרופוס של ילד אוטיסט הוא חיוני. זה יכול לספק הדרכה, אסטרטגיות ותמיכה רגשית כדי לנווט את האתגרים של הורות לילד עם אוטיזם. אפשרויות התמיכה עשויות לכלול התייעצות עם מומחי הורות, מטפלים או הצטרפות לקבוצות תמיכה כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות המתמודדות עם חוויות דומות.
זכור שכל ילד ומשפחה הם ייחודיים, ומציאת השילוב הנכון של תמיכה והתערבויות עשויה לדרוש ניסוי וטעייה. עבודה צמודה עם אנשי מקצוע יכולה לעזור להתאים את התמיכה כדי לענות על הצרכים הספציפיים של ילדך ולשפר את רווחתו הכללית.